סוג הדבש, צבעו, טעמו ותכונותיו נקבעים לפי הצמח ממנו נאסף הצוף, שכן כל דבש מכיל גם את איכויותיו של צמח המקור. הדבוראי יודע את סוג הפרחים לפי מיקום הכוורת ולפי עונת הפריחה, או לפי בדיקה של גרגרי אבקה שנישאים עם הדבורה לאחר איסוף הצוף.
לכאורה הדבש הוא רק תמיסת סוכר. ובכל זאת יש הבדל גדול בין השניים- רוב הסוכר של הדבש הוא בצורה של חד-סוכר, כלומר אין צורך בהפיכתו לצורה הזמינה אלא הגוף משתמש בו מיד ללא השקעת אנרגיה נוספת. הוא אינו מעורר תסיסה בחומרי מזון אחרים כפי שגורם הסוכר, והוא מכיל חומרי תזונה חיוניים. אמנם בכמויות זעירות, אבל יש בדבש ויטמינים מקבוצה B ,C, סידן, זרחן, ברזל, אשלגן, נתרן ועוד. יש בו אנזימים מסוגים שונים העוזרים לעיכול וכן נוגדי חמצון רבים כגון סוגי קרטנואידים. מכאן הקשר של הדבש להפחתת הסיכון למחלות כלי דם ולב. ככל שצבע הדבש כהה יותר, כך כמות המינרלים ונוגדי החמצון גבוהה יותר.
לכן ברורה העדפת השימוש בדבש להמתקה על פני הסוכר הלבן שאין בו דבר מלבד סוכרוז צרוף.
הדבש מוכר רבות ברפואה העממית , מאחר ויש לו פעילות מחטאת והוא יעיל כנגד חיידקים ופטריות.
בעבר נהגו להשתמש בדבש כתרופה, עד שהחלו להשתמש באנטיביוטיקה בהיקפים נרחבים,ובאוסטרליה עד היום משתמשים בדבש לצורכי רפואה. תכונות הריפוי מיוחסות לדבש משום שהוא תוקף את החיידקים במספר דרכים שונות בו זמנית. מאחר שהדבש מכיל סוכרים רוויים, הוא יונק את המים ולוקח מהחיידק את הנוזל לו הוא זקוק כדי לשרוד ולהתרבות. כאשר הדבורים מייצרות דבש, הן מפרישות אנזים בשם גלוקוזידאז, המשחרר מי חמצן כאשר הוא בא במגע עם נוזלי הפצע. שחרור הכימיקל הזה בכמויות קטנות אך בתדירות גבוהה, יוצר מצב שבו חומר אנטי-בקטריאלי שוטף את הפצע באופן קבוע.
דרך נוספת בה עוזר הדבש לריפוי הפצע היא על ידי כך שהוא מספק מחסום עבה המגן על הפצע ממזהמים חיצוניים.
על כן השימוש בדבש יעיל למקרים של פצעים בפה, דלקות חניכיים, דלקות גרון, פצעים, כוויות, כיבים.
הדבש גם עוזר במקרים של אולקוס (כיב קיבה) מאחר והוא משקם את השכבה הרירית המצפה את הקיבה על ידי כך שהוא מזין אותה ומספק לפצע שכבת הגנה. יש לו גם השפעה משלשלת קלה.
עובדה זו נכונה לגבי דבש טהור בלתי מהול ובלתי מחומם.
ככלל, כל סוגי הדבש טובים ובלבד שהם טבעיים, גולמיים, ללא תוספות כימיות וללא חימום. חימום הדבש יוצר מרקם יותר נוזלי ומבטיח שהדבש לא ייקרש עוד, אבל מאידך הויטמינים והרכיבים הבריאים בדבש נהרסים בתהליך החימום.לכן אם קניתם דבש והוא מתחיל להיקרש, זה סימן שהוא טוב! (אני מכירה כאלו שעבורם זה סימן לזרוק לפח...) כמובן שאם תרצו תמיד אפשר לחמם אותו שוב והוא יחזור למרקמו הנוזלי.
הדבש מעולה כממתיק באפיה, בבישול או אפילו סתם בכוס תה או על פרוסת לחם. גם תעשיות הקוסמטיקה עושות בו שימוש נרחב למוצרים כמו מסכות פנים, קרמים, משחות וכו'.
אז מה העוקץ? כאמור דבש מכיל ריכוז גבוה של סוכרים. עם כל הבריאות והאהבה לדבש, אם נגזים עם הכמויות אנחנו עלולים להשמין,לכן יש לצרוך אותו במידה נבונה. מעבר לזה, חולי סכרת אמנם יכולים "להסתדר" עם הדבש טוב יותר מסוכר, אבל גם כאן יש צורך להיזהר ולצרוך מעט- אם בכלל.
לילדים מתחת לגיל שנה אסור בכלל לצרוך דבש. החומציות בקיבתם בגיל כזה אינה חזקה מספיק כדי לקטול נבגים של חיידק הבוטולינום, שהם בין היצורים היחידים המצליחים לשרוד בדבש.
עוגת דבש
2/3 כוס דבש
1/3 כוס סוכר חום (או פחות)
2 כפיות אבקת אפייה
2 ביצים גדולות
1/4 כוס שמן קנולה (אפשר גם זית)
1/4 כוס מיץ תפוזים
1 כפית קינמון
1/2 כפית מלח
2 כוסות קמח חיטה מלאה מנופה
1/2 כוס שקדים קצוצים
1/2 כוס צימוקים
הכנה: מערבבים היטב בקערה או במיקסר את כל החומרים מלבד הקמח, ומוסיפים בהדרגה את הקמח.
יוצקים לתבנית של "אינגליש קייק" בגודל 30 ס"מ ואופים בחום נמוך º140 כשעה או עד שהעוגה משחימה ומוצקה למגע.
