סכרין- מקבוצת הממתיקים הסינטטיים. הוא הממתיק הוותיק ביותר ומספר התכשירים המסחריים על בסיס סכרין הוא רב. מתיקותו פי 350 מסוכר,הוא אינו מספק קלוריות וכמעט שאינו מתפרק בגוף.יש לו טעם לוואי מריר ומתכתי ולכן נוהגים לערבב אותו עם ממתיקים אחרים. הסכרין אמנם אושר לשימוש בארצות הברית באיחוד האירופי ובישראל (עם הגבלת כמות הצריכה) ,אך היום ידוע שהוא עלול לגרום נזק לכליות ולשלפוחית השתן ונחשב כחומר מסרטן.לנשים בהריון וילדים סוכרתיים מומלץ להימנע לחלוטין מהשימוש בו ולדעתי כל כמות של סכרין, עבור כל אחד, אינה מצדיקה את הסיכון הבריאותי.
אספרטיים- משייכים אותו לקבוצת הממתיקים הסינטטיים למרות שלכאורה הוא טבעי; שלושת החומרים המרכיבים אותו לכשעצמם נמצאים בטבע (ובמזון טבעי), אולם השילוב שלהם יחד יוצר תרכובת כימית תעשייתית .יש לו ערך קלורי זניח ומתיקותו גדולה פי 200 לפחות מסוכר. אין לו טעם לוואי והוא אינו יציב בחום לכן אסור לחממו.
מתנול, אחד מתוצרי הפירוק של האספרטיים, הוא רעל קטלני (גם בכמויות קטנות) המצטבר בגוף. צריכתו לאורך זמן עלולה לגרום לבעיות ראייה עד כדי עיוורון, לנזק למערכת העצבים המרכזית, לבעיות עור ולקוצר נשימה. שימוש מוגבר וקבוע באספרטיים עלול אף לגרום לעודף בחומצת האמינו פנילאלנין (לכן השימוש בו אסור לחולי PKU). עודף חמור של אותה חומצת אמינו רעיל למערכת העצבים ומביא לשינויים כימיים במוח, העלולים לגרום לפרכוסים, לעוויתות ולשינויי התנהגות.
במרוצת השנים דווחו על תופעות לוואי רבות מאוד וייחסו לחומר חשדות רבים נוספים, וביניהם: כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן, שלשול, הקאות, בעיות שינה , שינויים בקצב הלב, תסמינים נוירו פסיכולוגיים, ואף אפילפסיה.ולמרות זאת אספרטיים אושר לשימוש בארץ אך עם הגבלת כמות הצריכה, בטענה שכמויות השימוש בו מזעריות. אין הוא מומלץ לילדים ונשים הרות ומיותר לציין שבראייה נטורופתית כל כמות עבור כל אחד היא מיותרת.
אצסולפאם K- ממתיק סינטטי, מתוק פי 200 מסוכר ומשולל קלוריות לחלוטין מאחר ואינו מתעכל ומופרש במלואו מהגוף.נוהגים בדר"כ לערבב אותו עם ממתיקים אחרים בגלל טעם הלוואי המריר שלו. על סמך ניסויים שנערכו על חיות מעבדה הסיקו ששימוש ממושך בו עלול לגרום לסרטן ולפגיעה בבלוטת התריס.
בארץ מותר להשתמש בו אך עם הגבלת כמות.קשה לקבוע מהי הכמות שכביכול אינה מזיקה לבני אדם אבל טוב יהיה אם נוכל כולנו לא לצרוך אותו על בסיס קבוע.
ציקלמאט- ממתיק סינטטי,מתוק פי 30 מסוכר, אין לו כל ערך קלורי,ללא טעם לוואי ומתאים לחימום.במוצרים רבים הוא מופיע עם סכרין.למרות שהוא בקושי נספג במערכת העיכול, קיימים שם חיידקים שמפרקים אותו לחומר החשוד כמסרטן ובמשך השנים היו עדויות לכך שציקלמאט גורם לגידולים סרטניים בשלפוחית השתן בחיות מעבדה.זו הסיבה שהוא אינו מאושר לשימוש בכל המדינות אך אצלנו משום מה רק הגבילו את שימושו.                                                             
סוכרלוז- הצעקה האחרונה בתחום הממתיקים.הוא מופק ומיוצר למעשה מסוכר, ומתוק ממנו פי 600.
ללא קלוריות,ללא טעם לוואי,ואינו מתפרק כלל בגוף. הוא מתאים לחימום ובניגוד לממתיקים האלכוהוליים גם אין לו תופעות לוואי במערכת העיכול. נכון להיום הסוכרלוז אושר כבטוח לשימוש בארץ אבל צריך לזכור שלא הרבה ידוע עליו ואין די מחקרים לקבוע מה טיבו.
סטיביה- ממתיק המופק ממיצוי עלי צמח הסטיביה.הוא מתוק פי 300 מסוכר, נטול קלוריות, מתאים לחימום ואינו מתעכל בגוף.הסטיביה אף מאזן את רמות הסוכר בדם ולכן מתאים אפילו לסוכרתיים. הוא נחשב כיום לחלופה בריאה לסוכר.חסרונו הוא במחירו היקר אבל יש לומר שהאריזה חסכונית ביותר.
לסיכום- חשוב להבין שסוכר, על כל מגרעותיו, הוא חומר שהגוף מכיר.לא כך קורה בממתיקים הכימיים. לכן לפעמים כדאי בכל זאת להעדיף את כפית הסוכר על כל חומר מזיק אחר.
המלצתי בנושא היא קודם כל לנסות להמתיק כמה שפחות, אבל אם חייבים בכל זאת נסו קודם פרי יבש,מעט דבש או אפילו קצת פרוקטוז. מבחינת התחליפים העדיפו את אלו הטבעיים יותר וגם מהם השתמשו בהגבלה.
כמובן שסוכרתיים צריכים להקדיש תשומת לב יתרה לנושא ולבחור את התחליף הנכון עבורם.


 

האם אתם מאלה "שחייבים משהו מתוק" אבל דואגים לקלוריות? עם מה כדאי להמתיק את התה ולשמור שהסוכר לא ישתולל? על תחליפי הסוכר הטבעיים והסינטטיים
התשוקה למתוק היא נחלת רובנו. אפילו תינוק מגיב בחיוך קל של הנאה לטעם המתוק.
אבל כידוע לכולנו צריכת סוכר גבוהה מקושרת למחלות כרוניות כמו השמנה, סוכרת ומחלות לב.
רוב האנשים מוצאים את התשובה בממתיקים המלאכותיים. אבל האם כל תחליף באמת ראוי להיכנס לביתנו?

הנה לכם סקירה קצרה על תחליפי הסוכר הנפוצים בשוק:
ממתיקים אלכוהולים- הפוליאולים - ביניהם מלטיטול, סורביטול, מניטול, קסיליטול, איזומאלאט, לקטיטול. הסיומת "טול" מלמדת שהם כוהלים אך למרות שמם הם אינם מכילים אלכוהול. היתרון שלהם על פני סוכר היא רמת מתיקות נמוכה יותר, תכולה קלורית נמוכה יותר, ורמת ספיגה נמוכה יותר, כך שהם פחות משפיעים על רמות הסוכר בדם.חסרונם נובע מהקושי שלנו לספוג אותם ולכן גורמים בין היתר לגזים ושלשולים. למרות ספיגתם האיטית חשוב שסוכרתיים ידעו שהחומרים האלו בכל זאת כן משפיעים על רמות הסוכר ויתכן שאינם יתאימו להם, או לפחות לא בכל כמות. שימו לב-מוצרים רבים עליהם כתוב "ללא סוכר" מכילים סוכרים כהליים. הממתיקים האלכוהולים מותרים לשימוש בארץ עד "כמות נאותה".