הנה כמה עצות ושמות של רכיבים שכדאי להכיר טרם הכנסנו את הקניות לעגלה:
1. סדר הרכיבים : יש משמעות לסדר הופעת הרכיבים ברשימה- ככל ששם הרכיב מופיע קרוב יותר לתחילת הרשימה, כך כמותו במוצר גדולה יותר. כך למשל במוצרים מקמח מלא חשוב לבדוק שאכן הוא מופיע בראש הרשימה ולא אחרי קמח לבן או רכיבים אחרים. פעמים רבות היצרן בוחר לציין שהמוצר "עם קמח מלא" ולא "מקמח מלא" ואז אין התחייבות לכמותו במוצר. עוד דוגמא היא המיצים הטבעיים: אם הרכיב הראשון הינו סוכר או מים, כדאי לחפש מיץ טבעי אחר...
2. שמות הרכיבים : שימו לב שאתם מבינים את רוב שמות הרכיבים. אם השם לא מוכר לכם רוב הסיכויים שזה לא משהו טוב, ואם יש הרבה רכיבים שאתם לא מזהים- אל תקנו את המוצר. מזון אמור להיות מורכב מרכיבי מזון, שמות מסובכים מעידים שיש כאן התערבות לא כל כך טבעית. החשודים במיוחד הם רכיבים המצוינים כ E ומספר כלשהוא. לחומרים המוספים למזון יש מספר קוד המצוין באות E (המסמלת את האיחוד האירופי) וספרות נוספות למשל 951E הוא אספרטיים ו151E הוא צבע מאכל שחור. ישנם גם חומרים תמימים ולא מזיקים שמסומנים באות E כמו ויטמין 2B אולם אלו המיעוט ובד"כ כשיצרן מוסיף למזון חומרים מוערכים כמו ויטמין B או כורכום הוא ידאג לציין אותם בשמם המלא ולא בשם הקוד. לכן אם יש ברשימה הרבה מספרי E המוצר אינו מומלץ.
3. צבעי מאכל: למרות שהמילה מאכל נותנת תחושה שמדובר בסוג כלשהו של מזון, הדבר אינו כך. להיפך, מטרת צבע המאכל היא בעצם לשכנע את הצרכן לרכוש מזון כלשהוא שללא הצבע הזה היצרן חושש שלא נרכוש אותו. קיימים סוגים רבים של צבעי מאכל, כאשר המסוכנים שבהם הם טרטזין, סנסט ילו, אדום אלורה, אינדיגו קרמין, אזורובין וצבע זהב (שבו צבועות הסוכריות לקישוט העוגה) – חלקם אף הוצא מחוץ לחוק. רמת המודעות לעניין עלתה בשנים האחרונות ויש היום מוצרים עם צבעי מאכל טבעיים ולא מזיקים כגון כורכום או כלורופיל או ויטמין 2B כך שאין שום סיבה לחשוף את עצמנו וילדנו לחומרים כל כך לא בריאים.
4. סולפיט- סוג של חומר משמר. אינו מומלץ, ובמיוחד לא לסובלים מבעיות בכליות או בכבד, וילדים היפראקטיביים. לחלק מהאנשים הוא עלול לגרות את מערכת העיכול ואף לגרום להתקף אסטמה.
5. שומן צמחי- לרוב הכוונה היא לשומן טראנס. מרוב הצמחים אפשר להפיק שמן, לא שומן (פרט לקוקוס, דקל ועוד כמה אחרים). השמנים הצמחיים המוכרים לנו ביותר הם שמן זית, סויה, חמניות, תירס וכו'. על מנת להפוך שמן צמחי כזה לשומן מוצק בטמפרטורת החדר, יש צורך בתהליך כימי שבו נוצרות הרבה חומצות שומן מזיקות ולא בריאות מסוג טרנס. כך שצירוף המילים "שומן צמחי" הוא בדרך כלל תוצר של תהליך מלאכותי ידי אדם, מזיק ומיותר.
6. ללא תוספת סוכר - מוצרים שמצוין עליהם "ללא סוכר" כדאי לבדוק מה ממתיק אותם. סוכרוז, גלוקוז, פרוקטוז, דקסטרוז- הם כולם שמות של סוגי סוכרים טבעיים. במקרה של ממתיקים מלאכותיים, כדאי לסנן את היותר מזיקים שבהם דוגמת אספרטיים ואסולפאם K אך גם להמעיט ככל האפשר באחרים. אלו אינם מוצרים טבעיים ופרט לחולי סוכרת, פעמים רבות החלופה לסוכר היא הרבה פחות טובה מהסוכר עצמו. אלא אם כן מדובר כמובן בממתיקים טבעיים כמו סילאן, דבש, סטיביה וכדומה.
7. נתרן - כדאי לבדוק את כמות הנתרן במוצר, גם אין לכם בעיה בריאותית כלשהיא. תוספי מזון מסוימים כמו משפרי טעם וחומרים משמרים מכילים כמויות אדירות של נתרן שלא כדאי לצרוך. מוצרים דלי שומן פעמים רבות מכילים כמות גדולה מאוד של נתרן כדי לשפר את טעמם.
8. מונוסודיום גלוטמט MSG או621 E- מלח המיוצר מנתרן וחומצה גלוטמית והפך מפורסם לאחרונה עקב היותו מזיק. הוא משפר ומחזק את טעמם של מזונות, ונמצא בשימוש רחב במיוחד באבקות מרק ואוכל סיני. הוא נחשד כעלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, פגיעה בתאי המוח, אלרגיות, עלייה בכולסטרול ה"רע", בעיות עיכול ועוד. למרות שחשדות אלו טרם הוכחו מחקרית, ישנם אנשים רבים הרגישים לחומר זה (מה שנקרא גם "תסמונת המסעדה הסינית") וכדאי להימנע מהשימוש בו.
לסיכומו של עניין, על מנת לפשט את העניין- השתדלו לצרוך מוצרים פשוטים וטבעיים ולהמעיט במוצרים מעובדים ותעשייתיים. מבחינתי ככל ששורת הרכיבים קצרה וברורה יותר, כך המוצר טוב יותר. לבריאות!
