לקבלת
עדכונים אודות
מבצעים
מאמרים חשובים,
צמחי מרפא,
טיפול טבעי,
תזונה נכונה ועוד

הצטרף
פרוביוטיקה כטיפול באלרגיה

כיצד החיידקים הטובים תורמים לבריאות האדם? ישנן מספר אפשרויות שהועלו:

1.      יצירת מחסום באפיתל ושינוי בהרכב רירית המעידבר שגורם לדופן המעי להיות פחות נגישה למיקרואורגניזמים פתוגניים.

2.      יכולת לדיכוי הגדילה של בקטריות פתוגניות או ליצירת חומרים הקוטלים אותן ישירות .

3.      פעילות מוסתת של המערכת החיסוניתאו ע"י היכרות עם תאים חיסוניים או ע"י איתות ישיר אליהם .

4.      הפחתת כמות החיידקים המזיקים ע"י :

          א. תפיסת מקוםאזורי מחייה ומזון

          ב. חיידקי חומצת החלב ע"י תהליך יצירת החומצה הופכים את הסביבה לחומצית יותר, דבר שמקשה על התרבותם .
 

5.      ייצור של אינזמי עיכול מסוימים, ויטמינים, שיפור ספיגת הסידן .

 

ישנן מספר תכונות הרצויות בפרוביוטיקה:

1. מקורם באדם

2. עמידים בפני אנזימי הלבלב ומיצי מרה

3. נצמדים בקלות לרירית המעי

4. ללא תופעות לוואי

5. טכנולוגיה אשר מבטיחה הרכב ואיכות נאותים .

 

אזהרותבאופן כללי פרוביוטיקה נחשבת כבטוחה וללא תופעות לוואי, אולם נמצא כי רצוי להיזהר במתן פרוביוטיקה עם תינוקות שנולדו טרם זמנם או עם הסובלים ממחלות כשל חיסוני .

 

לצורך יצירת תגובה סינרגיסטית, פעמים רבות מתן פרוביוטיקה מלווה בפרהביוטיקה - רכיבי מזון בלתי מתעכלים אשר משפיעים על הפונדקאי ע"י גירוי הצמיחה והפעילות של אחד או יותר מסוגי הבקטריות שכבר נמצאים במעי. פרהביוטיקה ספציפית ניתנת על מנת לעודד פרוביוטיקה ספציפית לשיגשוג ואיכלוס המעי .

 

הקשר בין אלרגיה לפרוביוטיקה

תמותה ותחלואה ממחלות אלרגיות עלו דרמטית במחצית המאה האחרונה עד שכיום הן מוגדרות כמחלות הכרוניות הנפוצות ביותר אצל ילדים במדינות המפותחותאטופיק דרמטיטיס(AD), היא לרוב המחלה האטופית הראשונה המתפתחת אצל תינוקות וגורמת לאי נוחות וסבל לתינוקות ומשפחותיהם. בנוסף התפתחות של AD מראה על סיכון לפתח עוד מחלות אלרגיה בהמשך החייםזו תופעה שנקראת  The Allergic March  

 מונח המתאר את הדרך שבה מתפתחות אלרגיות לאורך חייו של האדם, למשל אקזמה ואלרגיה למזון שמהם סובלים בד"כ מתחת לגיל 3 , לרוב משתפרות כאשר מתפתחת אסתמה, וכאשר האסתמה מתחילה להתייצב מתפתחת נזלת אלרגית אשר אופיינית מאוד בגיל ההתבגרות

הסיבות לעלייה המהירה במחלות ילדות אטופיות עדיין לא ברורות לחלוטין. יש מספר גורמים אשר משערים שקשורים לכך:

1.      גודל המשפחה (שהולך וקטן)

2.      הנקה

3.      תדירות מחלות זיהומיות

4.      עישון פאסיבי

5.      תזונה

6.      מדינות מתועשות (מערביות)

7.      חובר איזון בין TH1 ו- 2TH תאי 1TH הינם לימפוציטים מסוג T helper האחראים להודיע לשאר תאי מערכת החיסון על חדירת נגיף או חיידק
        
ותאי 2TH אחראים בין היתר על מניעת חדירת טפילים דרך המעי ולכן אחראים על יצירת IgE , היסטמינים וליחה.

 

הסיבות הנ"ל גורמות לכך שגם שינויים קטנים בסביבה גורמים לשינויים חדים יותר בכמות ובהרכב החיידקים הטובים במעי. הנושא הוא כל כך חמור בשל ההתדרדרות החדהכבר לאם יש פלורה פגועה, לכן התינוק/ת מגיע לעולם עם פלורה פגועה אשר ממשיכה להתדרדר בגלל הסיבות הנ"ל וכשתינוקת זו הופכת לאם היא מעבירה לתינוקה פלורה פגועה עוד יותר וכך הלאה .

 

לרירית מערכת העיכול ומערכת הנשימה יש תפקיד במערכת החיסון, בתגובה החיסונית.

במחקרים נמצא קשר בין חדירות מעי ושינויים בפלורת המעי לבין מחלות אלרגיות כמו אטופיק דרמטיטיס ואלרגיות במערכת הנשימה .

מחלות אטופיות נפוצות יותר במדינות הפחות מפותחות וההנחה היא כי זה נובע מגירוי מיקרוביאלי נמוך יותר בזמן הילדות המוקדמת, דבר שגורם לעיכוב בהתפתחות מערכת החיסון ובאיזון בין 1TH ו- 2TH.

נבדקה ההשערה כי הגורם לכך הוא הרכב פלורת מעי שונה ומצאו כי אכן לילדים אטופיים הרכב פלורה שונה מילדים בריאיםיש להם יותר קוליפורמים וסטפילוקוקים מאשר לבריאים, פחות לקטובצילוס והיחס בין הרעים לטובים גבוה יותר .

הפרוביוטיקה פועלת ע"י הפחתת דלקתיות במעיים וזאת מכיוון שחיידקי גרם חיוביים הם ממריצים של גורמים במערכת החיסון (ציטוקנינים מסוג TH1, IL-12) וכך שומרים על איזון נכון של לימפוציטים.

ישנם מספר מינים של חיידקים טובים שתורמים ליצירה מוגברת שלIgA  ולהפחתת יצור IgE ע"י הגברת לכידת האנטיגנים בקשריות הלימפה, וע"י שיפור תהליך העיכול של האנטיגנים הנכנסים דרך המזון למעי .

יש הטוענים כי שילוב של חומצות שומן חיוניות מעצים את השפעת הפרוביוטיקה ועוזרת לחיזוק וויסות תגובות מערכת החיסון, ההערכה היא כי חומצות השומן עוזרות בהצמדות החיידקים הטובים לרירית המעי .

 

מקור חשוב לעירור האנטיגנים אחרי הלידה נוצר ע"י הבקטריות שמיישבות את צינור העיכול של התינוקבזמן הלידה המעי הגס הוא סטרילי והוא רוכש את הפלורה שלו מהסביבהכאשר החיידקים המגיעים מהאם מהווים חלק גדול מהמושבות הראשונות. חיידקים אלה כאמור, מגנים מפני חדירת גורמים מזיקים ותורמים לעירור התגובה החיסונית מוקדם בחיים. ככל שיש מגוון רחב יותר של חיידקי חומצת חלב, כך יש איזון טוב יותר בין הציטוקינים השונים.

 

כאמור, ישנה חשיבות רבה לאוכלוסיית החיידקים אליה נחשפים תינוקות שרק נולדו:

במדינות המפותחות רואים שלתינוקות יש פחות חיידקים טובים לעומת תינוקות ממדינות מתפתחותדבר המראה כי ההתפתחות והתיעוש השפיעו גם על השינוי באוכלוסיית והרכב חיידקי המעי . ההנחה היא שמכיוון שאוכלוסיית החיידקים של האם כבר פגועה, כך גם הפלורה של התינוקוזה עוד ללא העובדה שהריבוי בניתוחים קיסריים ואשפוזים של תינוקות בני יומם עוד מרעים את המצב. במחקר בריטי הראו כי לילה ראשון של תזונת תינוק לא מאימו יכולה להיות קשורה לסיכוי מוגבר לפתח אלרגיות בהמשך.

בנוסף, הבקטריות הראשונות שמגיעות למעי מתיישבות ותופסות מקום רב ולאורך זמן. לכן חשובה מאוד החשיפה הראשונה של התינוק לחיידקים - אם הוא נולד בלידה וגינלית רגילה ואז נחשף לחיידקי האם או בניתוח קיסרי ואז נחשף לחיידקי בית החולים. לכן יש חשיבות רבה לנטילת פרוביוטיקה כבר מגיל צעיר ולא רק בהמשך ההתבגרות כשהמחלות האטופיות כבר מופיעות.

נמצא גם שיש משמעות לשוני בין אוכלוסיית חיידקי חומצת החלבאצל תינוקות שפיתחו אלרגיות נמצאה אוכלוסיה רבה יותר של חיידקי חומצת החלב המאפיינים מעי של מבוגר (מצב זה מאפיין פעמים רבות תינוקות אשר לא ינקו). דבר זה מעיד על חשיבות מתן פרוביוטיקה מתאימה בהתאם לגיל והתפתחות התינוק .
 

לסיכוםמצב פלורת המעי בתקופה המודרנית נמצא מלכתחילה במצב לא טוב וזו הפלורה שיורשים התינוקות הבאים. קבלת חיידקים

חיוביים מהמזון היא בעייתיתהיא אפשרית בעיקר ממוצרי חלב מותססים - כאשר היום הם אף מוספים לתוכם באופן מלאכותי אך ישנם ויכוחים רבים האם החיידקים עדיין חיים, ומספיק אפקטיביים. ובעיה נוספת היא שזה מצריך אכילת מוצרי חלב באופן קבוע שזה נושא בעייתי בפני עצמו ובמיוחד כאשר מדובר בתינוקות בני יומםאך זה שייך לדיון אחר.

על כן מי שמעוניין בתוספת של חיידקים טובים במצבים פתלוגיים או כמניעה עדיף לצרוך את הפרוביוטיקה כתוסף, כמובן שעל הפרוביוטיקה להיות מאיכות גבוהה .

יש גם הממליצים לנשים בהריון לצרוך פרוביוטיקה בשליש האחרון להריון, ולתינוקות הנמצאים בקבוצת הסיכון לפיתוח מחלות אטופיות (ניתוח קיסרי, היסטוריה משפחתית של אלרגיה, תינוק שאינו יונק) לצרוך פרוביוטיקה בחודשי חייהם הראשונים.

 

(לקריאה על אלרגיות במאמר - "הכל על האלרגיה")

 

מהי פרוביוטיקה

פרוביוטיקה היא מילה שמקורה בשפה היוונית ופירושה "לחיים", היא מוגדרת כמיקרואורגניזמים חיים אשר מעניקים הטבה בריאותית לפונדקאי כאשר ניתנים בכמות מתאימה.

בפרוביוטיקה כיום הכוונה היא בד"כ לשימוש במיקרואורגניזמים אשר נמצאים באופן טבעי בגוף האדם במערכת העיכול ובנרתיק האישה.

מיקרואורגניזמים אלו המכונים חיידקים טובים או פלורה, חיים בסמביוזה בגוף האדם ופעילותם מועילה לבריאות האדם.

המעי הגס הוא העשיר ביותר בחיידקים, אשר באופן כללי מחולקים לשני סוגים: הטובים- 
 כגון לקטובצילוס ((lactobacillus –  זן של חיידקי גרם חיוביים השייך לקבוצת חיידקי חומצת החלב או ביפידופבקטריה (bifidobacteria, והמזיקים - Clostridium ,Peptostreptococcus , Bacteroides שהם בעלי פעילות פרוטאוליטית.

הראשון שתאר את הפוטנציאל התרפויטי של חיידקי חומצת החלב היה מצ'ניקוף (Metchnikoff) בשנת 1907 שהציע שחיידקים אלה יכולים למנוע או להקטין את ההשפעות המזיקות של החיידקים הגורמים למחלות עיכול ומעי.

     
 
Facebook
צור קשר         טלפון: 073-7258038         דוא"ל: info@rhea.co.il            כתובת: אליהו חכים 14 תל אביב
המידע באתר זה הינו לצורכי אינפורמציה בלבד, ואינו בגדר עיצה רפואית או תחליף להתייעצות עם מומחהבכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.   תקנון האתר
עקבו אחרינו
מאמרים אחרונים
 
 
הצטרפו לדף שלנו בפייסבוק והישארו מעודכנים בחדשות ובמבצעים
קטגוריות מובילות