()Rhea - טחורים

לקבלת
עדכונים אודות
מבצעים
מאמרים חשובים,
צמחי מרפא,
טיפול טבעי,
תזונה נכונה ועוד

הצטרף
טחורים - Haimorrhoids

ישנם ארבעה שלבים לטחורים כאשר כל שלב יכול לדמם, והכאבים הם במיוחד בשלב האחרון:

  1. טחורים פנימיים לא מורגשים
  2. יוצאים בזמן היציאה ונכנסים לבד
  3. יוצאים ולא נכנסים לבד, דוחפים פנימה
  4. יוצאים ולא ניתן להכניס אותם
מחלות טחורים נפוצות מאוד בארצות המתועשות, אצל רוב האנשים מתחילים הטחורים להתפתח בשנות העשרים לחייהם, אך הסימפטומים אינם מובהקים עד העשור הרביעי לחיים.
על פי הערכות שונות, כמחצית מהאנשים מעל גיל 50 סובלים ממחלת טחורים סמפטומטית ועד שליש מכלל אוכלוסיית ארה"ב (כשיקוף למצב במדינות העולם המודרני), סובלים במידה מסוימת מטחורים.
קיים קשר גיאוגרפי הדוק בין טחורים לבין סוג התזונה הנהוג באזור המסוים – הטחורים הם מחזה נדיר במקומות בהם התפריט מכיל כמות גדולה של סיבים (פירוט באטיולוגיה).
טחורי הריון – אשר בד"כ מהווים תופעה חולפת – מופיעים אצל כ- 15% מהנשים בהריון.
 
מאחר שמערכת הורידים המספקת דם לאזור הישבן אינה מכילה שום שסתומים, גורמים המגבירים גודש ורידי באזור עלולים להאיץ היווצרות טחורים. בין הגורמים הללו: הגברת הלחץ התוך בטני, מאמץ גדול בהטלת צואה או ישיבה במשך תקופות זמן ממושכות.
הגברת הלחץ התוך בטני נובעת מ:
  1. מאמץ בזמן יציאה המחליש את הורידים הרקטליים – מצבים כרוניים של שלשול או עצירות.
  2. הריון – נפח הדם עולה והפרוגסטרון מחליש את השרירים, הרחם כבד ויש לחץ על הוריד
    הנבוב התחתון בשכיבה על הגב.
  3. יתר לחץ דם פורטלי (יכול להיגרם מצירוזיס).
  4. שיעול, הקאה – מאמץ שמגדיל את הלחץ התוך בטני – כל לחץ תוך בטני יוצר לחץ על
    הורידים שבהם לחץ הדם מאוד נמוך וזה עוצר את הזרימה.
  5. פעילות גופנית מאומצת, עמידה או ישיבה ממושכת והרמת משאות כבדים.
  6. מצב של דחק נפשי עלול לגרום להתעוררות של טחורים.
  7. אי ספיקת לב משמעותית יכולה להגביר טחורים בגלל בעיה בכלי דם, בעיה בניקוז של הדם
    הורידי.
  8. תורשה – חולשת ורידים גנטית.
 הטחורים יכולים להעלם אחרי פעם אחת, להופיע לעיתים רחוקות ואף להפוך לכרוניים. 
במקרים נדירים הטחורים יכולים לגרום לאובדן דם חמור או אנמיה.
  
יש להבדיל בין טחורים לבין פיסורה - פיסורה היא סדק שאינו נרפא בעור, המצפה את פי הטבעת בדופן האחורית. הסימנים דומים לטחורים: כאבים עזים בזמן יציאה ודימום קל. היא נגרמת בד"כ עקב עצירות קשה שגורמת לשריטה ברירית ובעור ואפילו עד השריר הטבעתי. מעבר הצואה דרך השריר גורם לפציעת הרירית, לכאב, לזיהום ולתהליך דלקתי. האבחנה בין טחורים לפיסורה מתבצעת ע"י רופא מומחה.
בנוסף יש לשים לב כי דימום דומה לזה הנגרם ע"י טחורים מקורו לפעמים בסרטן המעי הגס.
לכן מומלץ לקבל אבחנה מדויקת.
 
אמצעי אבחון מקובלים
האבחון נעשה ע"י רופא מומחה אשר בודק את החלחולת ואת פי הטבעת - האבחון מתבסס על בדיקה גופנית ורקטלית. בנוסף ישנה בדיקת רקטוסקופיה שהינה הסתכלות עם מכשיר לתוך הרקטום. לעיתים יש לבצע בדיקה של המעי הגס בעזרת צילום המעי הגס או לבצע קולונוסקופיה שהינה הסתכלות עם סיב אופטי לתוך המעי הגס.
 
טיפול מערבי
  • טיפול כירורגי ע"י פרקטולוג –
קשירה של הטחורים הפנימיים: שיטת טיפול כירורגית בטחורים ללא כאבים וללא הרדמה. באמצעות החדרת אנוסקופ דרך פי הטבעת מולבשת גומייה זעירה שעוצרת את הפסקת הדם לאזור וכך גורמת לנמק מקומי ונפילת הטחור עם הגומייה יחד עם היציאות. התהליך נמשך יומיים עד עשרה ימים לרוב מלווה בתחושה של אי נוחות בלבד ביומיים ראשונים, ולרוב ללא כאבים.
  • טיפול כירורגי (ניתוחי) בבית חולים - הניתוח נועד לכריתת הטחורים.
  • סקלרוזה תרפיה: הזרקת חומר כימי לתת הרירית מסביב לטחורים הגורמת להצטלקות האזור.
  • אלקטרוקואגולציה: חימום וצריבה של הטחור באמצעות זרם חשמלי.
  • פוטוקואגולציה באמצעות גלי אינפרא אדום: צריבת הטחור על ידי שימוש בגלי אינפרא אדום.
  • לייזר: שימוש בלייזר לאידוי הרקמה מעל הטחורים או לצורך כריתת הטחורים.
  • קריוכירורגיה – הריסת רקמות הטחורים ע"י הקפאתן.
 טיפול טבעי
הטיפול הוא משולב וכולל:
  1. תזונה נכונה –תזונה עשירה בסיבים המשפרת את תפקוד מערכת העיכול ומסייעת למניעת עצירות. הסיבים סופחים מים, שומרים על רכות הצואה, נותנים לה נפח כך שמעודדת את התנועה הפריסטלטית של המעיים וכך מפחיתים משמעותית את המאמץ בעת הפרשת הצואה. תזונה עשירה בסיבים משמעה – הרבה פירות וירקות, דגנים מלאים, זרעי פשתן, פסיליום.
בנוסף, תזונה עשירה בביופלבנואידים השומרים על שלמות וגמישות כלי הדם כמו דובדבנים, אוכמניות, ענבים סגולים.
  1. שתייה מרובה שמרככת את הצואה ומקלה על היציאות.
  2. פעילות גופנית.  מומלצת - הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים (עוזרת להזרמת הדם הורידי וכך הדם הורידי בפי הטבעת ינוע ולא יתקע). יש להימנע מישיבה ממושכת בשירותים.
  3. שמירה על היגיינה מקומית -מומלץ לרחוץ את המקום במים לאחר כל יציאה אך לא בסבון מאחר וסבון מייבש - דבר שיכול להמיר את המצב.
  4. ריפוי מקומי ע"י קומפרסים מקומיים.
  5. מומלץ לעשות אמבטיות ישיבה חמות לריכוך המקום וכן להוסיף למי האמבט צמחי מרפא מחטאים, אנטי דלקתיים, מכווצים ומרגיעי כאב.
  6. משחות או נרות להקלת היציאות והכאב: המשחות מגינות על הטחור באמצעות יצירת שכבת מגן סביבו ולמעשה מונעות את החיכוך עם הצואה, וכך נמנע הכאב. בנוסף, מכילות המשחות חומרים הגורמים לכיווץ כלי הדם ועל ידי כך מקלים על הגרד והצריבה באזור פי הטבעת.
משחה המכילה ברוש והממליס המכילים טנינים לכיווץ כלי הדם למניעת הדימום ולהחלמה מהירה של הפצע, קלנדולה שהיא אנטי דלקתית, מחטאת את האיזור, מונעת זיהום הפצע ומסייעת לצמיחה מחודשת של תאי העור והיפריקום שבנוסף לנ"ל מרגיע את הכאב.
 
השימוש בנרות מומלץ לרוב בטחורים פנימיים, כאשר פעילות הנרות דומה לפעילות המשחות. לעיתים יכילו חומר מאלחש להקל על ההרגשת בזמן הפרשת הצואה, (בטחורים פנימיים הכאב הוא בפי הטבעת ולא בתוך התעלה האנאלית, מאחר ובתעלה האנאלית אין עצבים, ולכן בטחורים פנימיים אין צורך בחומר מאלחש).
  1. שימוש בויטמינים כמו: ויטמין E , ויטמין C יחד עם ביופלבנואידים לשמירה על שלמות וגמישות כלי הדם, ומניעת התקשחותם כתוצאה מלחץ תוך ורידי מוגבר. ויטמין A ואבץ.
     
  2. טיפול בצמחי מרפא -  הטיפול צריך להתייחס למספר נקודות:
  • טיפול מקומי להרגעת והבראת המקום - היפריקום, קומפרי,  אנטי דלקתי – קלנדולה, מרווה, אכינצאה, לכיווץ כלי הדם - הממליס, ברוש.
  • חיזוק דפנות כלי הדם, הפחתת חדירות ושבירות כלי דם - רוזמרין, עצבונית החורש,ערמונית הסוסים, ג'ינקו בילובה וג'ינג'ר.
  • ניקוי רעלים - בד"כ מצב של טחורים כולל בתוכו מרכיב של רעילות (שנובע מעצירות), וכן כבד גדוש ברעלים יפריע לניקוז וזרימת דם תקינה – שן ארי, גדילן מצוי, שכיסנדרה, ארטישוק.
  • הרגעה – למקרה של טחורים בד"כ יש מרכיב של מצב נפשי – ולריאן, מליסה, ורבנה, קמומיל.
מקור השם טחורים הוא מן המילה היוונית – Haimorrhoids  - שמשמעותה דימום.
טחורים הינם צבירים גדולים או כואבים במיוחד של כלי דם (ורידים נפוחים) הממוקמים באזור פי הטבעת או החלחולת. כלי דם אלה יחד עם רירית פי הטבעת והשרירים הטבעתיים משמשים לאיטום מוצא פי הטבעת ומניעת דליפה של תוכן המעי. הם עלולים לפתח דלקת, להביא להיווצרותו של קריש דם, לדמם או להתרחב ולבלוט. קיימים שני סוגי טחורים: פנימיים וחיצוניים.
טחורים פנימיים מופיעים בתוך הרקטום בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. הם מכוסים בקרום רירי אשר נקרע בקלות ונוטים לדמם בזמן עשיית הצרכים, הם יכולים לגדול עם הזמן ולצנוח אל מחוץ לפי הטבעת- תופעה המלווה בכאב. סימנים לטחורים פנימיים -  דימום המלווה בגרד חזק, הרגשת צריבה בפי הטבעת, הפרשה רירית ופעילות מעיים בלתי תקינה.
טחורים חיצוניים מופיעים בדופן פי הטבעת ויוצרים בליטות בצבע סגול מסביב לסוגר פי הטבעת אשר גורמות לכאבים חזקים גם במגע קל עימן. הכאב חולף לאחר ירידת הנפיחות (נפיחות שאינה חולפת וניתנת למישוש כגוש נוקשה ורגיש הינה כתוצאה מקריש דם שנוצר בטחור החיצוני ונקראת "טחור חיצוני קרישי"). סימנים לטחורים חיצוניים -  גירוי וצריבה באיזור פי הטבעת שמלווה בכאב בזמן עשיית צרכים ובהפרשה רירית.
 
Facebook
צור קשר         טלפון: 073-7258038         דוא"ל: info@rhea.co.il            כתובת: אליהו חכים 14 תל אביב
המידע באתר זה הינו לצורכי אינפורמציה בלבד, ואינו בגדר עיצה רפואית או תחליף להתייעצות עם מומחהבכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.   תקנון האתר
עקבו אחרינו
מאמרים אחרונים
 
 
הצטרפו לדף שלנו בפייסבוק והישארו מעודכנים בחדשות ובמבצעים
קטגוריות מובילות