בשנים האחרונות עלו השערות על כך שהאנטיפרספירנט גורם לסרטן השד בטענה שהרעלים מצטברים באזור של בלוטות הלימפה בבית השחי ויוצרים שם מוטציות מסרטנות בתאים סמוכים. אולם עד היום לא נעשו מספיק מחקרים קליניים שהוכיחו חד משמעית את הטענה הזו ולכן הדעות חלוקות לכאן ולכאן.
סרטן או לא, מניעת ההזעה והחדרת כימיקלים דרך העור בטח לא תרמה לבריאותו של איש.
הזיעה היא הדרך הטבעית של הגוף להתקרר כאשר מידות החום והלחות עולות. בלוטות הזיעה פרושות בכל הגוף ומפרישות זיעה המתנדפת לאוויר ומקררת אותנו.
בנוסף, הזעה זו אחת הדרכים היעילות של הגוף להיפטר מפסולת ורעלים שהצטברו בו.

אז אם יש כ"כ הרבה בלוטות זיעה למה דווקא חשובה הזיעה בבית השחי?
כי שם יש הרבה בלוטות לימפה שתפקידן להגן על הגוף ולסנן פסולת מהדם, וזה אחד המקומות העיקריים דרכם הגוף מתנקה. אז לא מספיק שמנענו את ניקוז הרעלים החוצה, אנחנו עוד ממלאים שם מצבור של מלחי אלומיניום... לא נשמע בריא,נכון?
אוקיי, אז הזיעה היא תהליך חיובי ונחוץ מאוד לגוף. אבל מה עם המפגע הסביבתי...הריח?
או במילים אחרות- איך מנטרלים את ריח הזיעה ועדיין לא מפסיקים את הפרשתה?
יש היום דאודורנטים רבים שאינם אנטיפרספירנטים ואינם מכילים אלומיניום. חלקם מכילים גם חומרים קושרי ריח וחומרים אנטיבקטריאליים, שיכולים למנוע את פעילותם של החיידקים על פני העור, וכך למנוע את ריח הזיעה. אני מודה שהם פחות יעילים מאלו ה"רגילים", אך הם בהחלט פתרון טוב לרוב ימות השנה.
בימים חמים במיוחד כמו גלי החום שאנו חווים כאן, אפשר להתפשר על "רגיל" אם יש צורך.
דאודורנטים כאלו אפשר למצוא בחנויות טבע וגם אפילו ברשתות הפארם הגדולות (יש אפילו כמה סוגים)
המחירים יותר גבוהים בדר"כ מהסוגים ה"רגילים" אך עדיין סבירים ברוב המקומות.
מומלץ גם לגוון ולהחליף מדי פעם סוגים או ריחות כדי למנוע ירידה ביעילותו של המוצר.
פתרון נוסף- מערבבים טיפת ג'ל אלוורה עם קצת סודה לשתיה, ומורחים בבית השחי אחרי המקלחת. איך זה עובד? הסודה לשתייה היא בסיסית,מה שיוצר סביבה לא נוחה לחיידקים וכך הם "מנוטרלים". נשמע קצת מוזר, אבל עובד מצוין.

למי שמעוניין בהכנת דאודורנט טבעי בבית , הנה כמה טיפים:

כל הדאודורנטים הטבעיים בנויים על בסיס דומה :

• שמן צמחי עם מרקם קשה בטמפ' החדר כמו שמן קוקוס, חמאת שיאה, שעוות דבורים. אפשר לשלב בינהם.
• אבקת סודה לשתייה אשר הופכת את האיזור לסביבה בסיסית, שהיא אינה נוחה לחיידקים וכך הם "מנוטרלים".
• יש המוסיפים גם קורנפלור או עמילן כלשהו אשר גם עוזר בהפיכת התערובת לסמיכה וחלקה יותר וגם בספיחת הזיעה.
• שמנים אתריים לפי הריח המועדף. למשל: לבנדר,  גרניום, הדס, רוזמרין, אקליפטוס,  הדריים – לימון, תפוז ועוד. כל השמנים האתריים הם בעלי תכונות חיטוי.

 המתכון : מערבבים ביחס כפול שמנים לסודה לשתייה. למשל על 6 כפות שמנים, 3 כפות סודה לשתייה. ניתן להוסיף קורנפלור לפי התחושה, תלוי במרקם המועדף. 80 טיפות שמנים אתרים מהשמנים שנבחרו לפי הטעם.

הערה - הסודה לשתייה אינה מתפרקת בקרם, ולכן המשחה לא חלקה לגמרי. צריך פשוט להתרגל למרקם.
למי שמעוניין בדאודורנט  על בסיס נוזלי או תרסיס ניתן לערבב את הסודה לשתייה והשמנים האתריים בג'ל טבעי (הופך לנוזלי עם החיבור לסודה לשתייה).

ולסיום-עובדה מעניינת:ככל שנאפשר לגוף להזיע יותר,כך הוא יתנקה יותר, וגם ריח הזיעה ישתפר בהדרגה.

אז שיהיה לנו קיץ מהנה! 


 

משבשים את מנגנון ההזעה הטבעי שלנו

עונת הקיץ בעיצומה וכך גם השימוש בדאודורנטים למיניהם.
אך האם הרצון הזה להיגיינה ואסתטיקה (שמובן בהחלט!) עולה בקנה אחד עם בריאותנו?
אז קודם בואו נבין איך פועל הדאודורנט שלנו...

חשוב לציין שלזיעה עצמה שהגוף מייצר אין ריח בכלל. אבל כאשר היא מופרשת על העור ובאה במגע עם חיידקים (ויש תמיד כאלה באופן טבעי) הם מפרקים אותה, וחומרי הפירוק הם אלו שגורמים לריח הלא נעים.

ישנם שני סוגים של תכשירים נגד זיעה: דאודורנט "רגיל",תפקידו למנוע את ריח הזיעה. זהו ריח על בסיס בושם שמחפה על ריח הזיעה אבל לא מונע את הפרשתה.
הסוג השני הוא דאודורנט אנטי פרספירנט, שתפקידו להפחית את כמות הזיעה. הוא מכיל על פי רוב מלחי אלומיניום שמגיבים עם רכיבים בזיעה ויוצרים ג'ל שחוסם ומכווץ את בלוטות הזיעה וכך מעוכבת הפרשתה.
רוב הדאודורנטים בשוק מכילים את שני הרכיבים האלו, וחלקם גם מכילים אלכוהול שתפקידו לחטא את בית השחי מאותם חיידקים "מחוללי ריחות".